החלטה בתיק ע"מ 1758/13

הרקע

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו יידוי אבנים במהלך הפרת סדר המונית באפריל 2013, השלכת אבנים ביחד עם אחרים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש ראשי ופגיעה באחד מכלי הרכב, והחזקת רובה ציד, שאותו העביר אחר כך לאחר.

התביעה ביקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. כב' השופט רס"ן שרון קינן דחה את בקשתה ושחרר את המשיב ממעצר בתנאים שונים, ביניהם הפקדה של ערבות בסך 12,000 ש"ח. כב' השופט קינן כתב בהחלטתו כי אף שיש תשתית ראייתית לכתב האישום, הראיות הקיימות אינן בעלות עוצמה רבה, עולה מהן כי מעורבותו של המשיב במעשים לא הייתה רבה, ואין היא מעידה על אורחות חייו, שהם נורמטיביים באופן כללי. המשיב סטודנט לרפואה ובעל עבר נקי מעבירות קודמות.

התביעה לא השלימה עם החלטה זו, והגישה ערר על שחרורו של המשיב.

הדיון בערר

אני סבור כי לא יהיה זה נכון לעבור לסדר היום בלא להתייחס להתנהגותה של הסנגורית במסגרת הדיון בערר זה.

התביעה הגישה את הערר ביום 30/6/13. הסנגורית הגיבה בכתב לערר כבר באותו יום, ולפי בקשתה הדיון בו נקבע גם הוא לאותו יום אחר הצהריים. הסנגורית העלתה בתגובתה הכתובה, וגם בראשית טיעוניה בעל פה, טענות עובדתיות לא נכונות אודות דברים שעליהם כביכול לא נחקר המשיב. לאחר מכן התנגדה הסנגורית לבקשתה של התביעה להגיש חומר ראיות חדש ורלוונטי של אחד מעדי התביעה, והעלתה טענות משפטיות המנוגדות למושכלות יסוד בהליכים פליליים, הן בנוגע לעיכוב שחרור ממעצר לצורך הגשת ערר התביעה, והן בנוגע להגשת ראיה חדשה בערר. במהלך הדיון בערר התפרצה הסנגורית פעמים רבות לדברי התובע, קראה לעברו קריאות פוגעות תוך הרמת קול החורגת מן הסביר, ולא מיהרה להיענות לבקשות בית המשפט להירגע ולאפשר לתובע לטעון.

לאחר שהדיון הופרע על ידי הסנגורית פעמים רבות - שרק שתיים מהן מצאו ביטוי כתוב בפרוטוקול - לא ראיתי מנוס מהפסקת הדיון וחידושו למחרת בבוקר. ואכן, למחרת הגיעה הסנגורית רגועה הרבה יותר, והדיון התנהל באופן תקין יחסית.

אין זו הפעם הראשונה שהסנגורית נוקטת תוקפנות רבה, התנהגות פרועה וחוסר כבוד לתביעה ולבית המשפט. אין להשלים עם התנהגות כזו, וראוי שהסנגורית תיטיב דרכיה הן כדי להראות ללקוחותיה ולעוזריה כיצד יש לנהוג כלפי ערכאות שיפוטיות, והן כדי שבית המשפט יוכל לשמוע בנחת את טיעוני שני הצדדים ולהימנע מהפסקות בדיונים.

טיעוני הצדדים

התביעה טענה כי שגה בית המשפט קמא כששחרר את המשיב ממעצר. בית המשפט קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכתב האישום, המשיב הופלל על ידי שלושה עדי תביעה וזוהה על ידם במסדר תמונות. בית המשפט צריך היה לקבוע כי כל עבירה שבכתב האישום מקימה עילת מעצר, קל וחומר שצירוף כל העבירות מקים עילה כזו. למעשה, בחומר הראיות קיימות אינדיקציות לפעולות לא חוקיות נוספות שביצע המשיב, אך הן לא הוזכרו בכתב האישום, מסיבות שונות. לכן אין הצדקה לקביעת בית המשפט קמא, כאילו העבירות שביצע המשיב אינן מאפיינות את התנהגותו הרגילה. גם היותו סטודנט לרפואה אינה מעניקה לו פטור ממעצר.

עו"ד צמל טענה כי הראיות מלמדות על כך שחלקו של המשיב במעשים היה שולי, הוא לא היה חלק מן החבורה שביצעה מעשי עבירה רבים, ואין לפקוד עליו את עוון החבורה כולה. היו מחדלי חקירה, ובהם העובדה שהמשיב לא עומת עם המפלילים, וזיהויו נעשה על פי תמונה ישנה, מימי נערותו המוקדמים. קיימים תקדימים לכך שנאשמים שוחררו ממעצר גם כשנאשמו בעבירות חמורות מאלה שמיוחסות למשיב. הסנגורית הציגה בפניי פסיקה של בתי המשפט השלום בישראל, ששחררו ממעצר נאשמים ביידוי אבנים, וכן פסיקה של בית המשפט הצבאי לערעורים במקרים שבהם שוחררו ממעצר נאשמים בעבירות חמורות יותר.

בית המשפט קמא ערך איזון נכון בין המעשים והסיכון הנלמד מהם, לבין משקל הראיות, חלקו של המשיב במעשים ונסיבותיו האישיות: עברו הנקי, והיותו סטודנט שלימודיו עלולים להיפגע אם ייעצר. לכן אין סיבה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

דיון והכרעה

המשיב מופלל על ידי שלושה עדי תביעה, בשלושה מעשים שונים.

מאמרתו של עד התביעה ראמי זבן מיום 13/6/13 עולה כי בסוף שנת 2012, ביחד עם מספר אנשים, השליך אבנים לעבר כלי רכב של ישראלים שנסעו בכביש המוליך משכם לרמאללה. אבנים פגעו ברכב קטן שלא נעצר. ראמי זבן מונה שמותיהם של 15 אנשים שהשתתפו ביידוי האבנים הזה, וביניהם המשיב. לאחר מכן ציין ראמי כי "לפעמים פגענו ברכבים והרכבים לא עמדו...מיקום הציר מתחתנו ויתכן שאנחנו היינו רחוקים ממנו כ- 50 מטר". בסיום האמרה נרשם כי העד זיהה את תמונתו של המשיב במסדר תמונות.

עד התביעה נאדר סעד מסר באמרתו מיום 4/6/13 (בעמוד 8 מתוך 13 עמודי האמרה!) כי אחד מחבריו, חאלד זבן, הציע לו לצאת ולירות ברובה ציד של ראמי זבן. השניים נפגשו ו"מעט לאחר מכן הצטרפו אלינו אדהם עזיז עבד אל עזיז וחסאן אימן זבן, ונתנו לחאלד תיק קטן ובו הרובה ציד של ראמי, חאלד לקח אותו והלכנו אני, הוא וג'אדאללה אליי הביתה הבאנו את הכדורים, ויצאנו אל אזור 'עין אלצרארה' ואני חאלד וג'אדאללה ירינו כל אחד כדור לעבר חבית שהייתה שם".

העד ג'אדאללה זבן מסר באמרתו המשטרתית מיום 9/6/13 כי "היה עם רמי חרטוש, ואני יודע כי ישנם אנשים שירו בו והם: 1. אדהם עזיז עבד אל עזיז, בן 21 ממזרעה שרקיה והוא סטודנט באוניברסיטת ביר זית או אבו דיס...2. .. (מונה עוד שלוש שמות - ר"ע). הם ירו מחרטוש של רמי בשנת 2012". יש לציין, כי המילה "חרטוש" מכוונת לרובה מאולתר, בדרך כלל למטרות ציד.

באמרה מיום 10/6/13 מסר ג'אדאללה כי חודשיים קודם לכן היו עימותים בין צעירים לבין כוחות צה"ל בסילוואד "וזוכר כי אחרי או לפני האירוע הזה אני ראיתי את אדהם עזיז עבד אל עזיז מכפר שלנו בעימותים עם תושבי סילוואד נגד הצבא". בסוף האמרה זיהה העד את תמונתו של אדהם (המשיב) בין 24 תמונות של אנשים אחרים, וציין כי זו "תמונת אדהם עזיז עבד אלעזיז זרק אבנים בסלוואד".